ברטנורא על משנה סנהדרין י׳:ה׳

5 הַחַמֶּרֶת וְהַגַּמֶּלֶת. שַׁיָּרָא שֶׁל חַמָּרִים וְשֶׁל גַּמָּלִים שֶׁנִּשְׁתַּהוּ בָעִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם, הָוֵי לְהוּ בִכְלַל יוֹשְׁבֵי עִירָם:

6 הֲרֵי אֵלּוּ מַצִּילִין. אִם רֹב אַנְשֵׁי הָעִיר הֻדְּחוּ וּמִעוּט לֹא הֻדְּחוּ, וְחַמָּרִים וְגַמָּלִים שֶׁלֹּא הֻדְּחוּ מַשְׁלִימִין אֶת הַמֻּעָט לַעֲשׂוֹתָן רֹב, הֲרֵי אֵלּוּ מַצִּילִין, שֶׁאֵין מָמוֹנָן אָבֵד אֶלָּא נִדּוֹנִין כִּיחִידִים. וְהוּא הַדִּין דְּגוֹרְמִין נַמִּי לַעֲשׂוֹת עִיר הַנִּדַּחַת, אִם הֻדְּחוּ עִמָּם לַעֲשׂוֹתָם רֹב, אֶלָּא דְתַנָּא אַזְּכוּתָא קָא מְהַדַּר. וְעוֹד דְּהָא פְּסִיקָא לֵיהּ טְפֵי, דִּסְתַם חַמֶּרֶת וְגַמֶּלֶת אֵין דַּעְתָּן מְעֹרֶבֶת עִם בְּנֵי הָעִיר שֶׁיִּהְיוּ נִדָּחִין עִמָּהֶן: